רֶבּ יואל נולד בברית המועצות בט״ז שבט ה’תר״צ לאביו החסיד הנודעהרה״ת ר’ רפאל נחמן (פולע) הכהן ולאמו מרת רבקה (בת ר’ יואל ומרת פריידא דווידסאהן), בגיל 5 עלה לארה״ק עם הוריו, וכבחור בן 20 נסע אל הרבי הריי״צ, ללמוד בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש המרכזית. לפועל, כשירד מהאוניה, קיבל את ההודעה שהרבי הריי״צ נפטר בש״ק בא ה’תש״י, וכשהתלבט מה לעשות, התייעץ עם הרמ״ש חתנו של הרבי, שהורה לו להישאר, ומאז דבקה נפשו בקודש הקדשים, ולא מש מד’ אמותיו כל ימי חייו.

בכשרונותיו הברוכים יוצאי הדופן, מונה על ידי הרבי לעמוד בראש צוות ההוצאה לאור של תורתו, וכך היה רושם את השיחות והמאמרים, חוזר עליהם מיד בצאת השבת או החג, ומכין אותם להוצאה לאור, או להגהה אצל הרבי.

זכה שהרבי סידר את הקידושין, בחופה בה נשא לאשה את רעייתו תבלחט״א מרת לובא לאה שתחי’ (לבית הרש״ז בוטמן). ולאחר נישואיו מונה למשפיע בישיבת תו״תתחילה בבדפורד אנד דין, בנוארק, ואחר כך בתות״ל המרכזית, שם העמיד דורות של תלמידים, שיצקו מי הדעת הטהור על ידיו, חינך אותם להתקשרות ודביקות אמיתית ברבי, חינך אותם להעמיק בתורת החסידות, ומהם יצאו כל ראשי הישיבות והמשפיעים בדא״ח בדורנו.

גם לאחר ההסתלקות של הרבי, בג’ תמוז ה’תשנ״ד, היה כעמוד האש לפני המחנה, והיה מורה הדרך של כלל אנ״ש והתמימים והשלוחים בדור השביעי בחינוך ההשקפה הנכונה והאמיתית, וחינך את התלמידים בתות״ל המרכזית להתקשרות הראויה, לאופן ההליכה על הציון הק’, לאופן הכתיבה אל הרבי בזמנים אלו, וכל כיו״ב.

מסר נפשו על הפצת המעיינות, הן בכרם חב״ד והן בקרב חוגים שונים, במסירת שיעורים בספר התניא, ובכל תורת רבותינו נשיאינו, ובמיוחד בתורת רבינו, ולשם כך טרח ויגע בשנותיו האחרונות וטלטל עצמו ברחבי תבל.

ליום היארצייט החמישי, ו’ מנחם אב״ה’תשפ״ו, עלו מניין מצומצם של תלמידיו ומקורביו, ללמוד פרקי משניות על קברו, הסמוך ונראה לאהל הק’ של הרבי, ואחר כך אמר תלמידו כבנו הרה״ת ר’ חיים שאול ברוק שיחי’, קדיש.