בעוד רבים משלוחי הרבי ואנשי קהילת חב”ד נושאים בגאווה את מבצע השופר, ומבקשים לזכות כמה שיותר אחים בתקיעה לקראת ראש השנה, עולה הצורך להקפיד על קיום המצווה באופן המדויק ביותר כפי שנקבע בהלכה. לצערנו, ישנם מקרים בהם התקיעות אינן נעשות כהלכה, בעיקר בשל חוסר ידע בהלכות או בשל ניסיון, שאינו מדויק, לחקות את דרך תקיעת הרבי.
בהקשר זה, בית הדין הרבני של אנ”ש פרסם תקציר הלכות שנועד לשמש ככלי עזר עבור כל מי שמתכונן למבצע. הנחיות אלו באות להדגיש את העיקרים ההלכתיים שחשוב להקפיד עליהם:
שיעור השברים והקול הקצר: על פי שולחן ערוך אדמו”ר הזקן, יש להקפיד על תקיעת שלושה שברים שלמים. יש תוקעים הנוהגים לקצר את השבר השלישי כדי ליצור קול קצר הדומה לזה שהיה הרבי מוסיף. אולם, פעולה זו עלולה לגרום לכך ששיעור השברים אינו שלם, וכתוצאה מכך התקיעה אינה כשרה. הקול הקצר, כפי שהרבי היה עושה לעיתים, הוא תוספת שאינה חלק אינטגרלי מהשברים עצמם, ולכן יש להקפיד קודם כל על שלמות השברים ורק אחר כך להוסיף את הקול הקצר בסוף.
הפסקות נשימה: ההלכה מחייבת הפסקת נשימה בין התקיעות השונות (תקיעה, שברים, תרועה). חוסר הקפדה על כך פוגע במצווה ובתקיעה עצמה.
אופי התרועה: יש לדעת, כי הרבי נהג לתקוע תרועה שהיא איטית ומכוונת, ולא מהירה ו”קטנטנה” כפי שלפעמים נוהגים. חשוב להקפיד על כך כדי שהתרועה תהיה מהודרת וכשרה.
אין אפשרות לחקות במלואה את תקיעת הרבי, אך את הכללים והסדרים ההלכתיים עלינו ללמוד ולהקפיד עליהם במדויק.
לצורך קיום המצווה באופן המדויק ביותר, מצורפים קיצור ההלכות ודוגמה מוקלטת של תקיעת שופר נכונה, כולל ה”קול הקצר”, כפי שהוכנו על ידי בית הדין הרבני של אנ”ש. הצפייה במדיה תסייע לכל תוקע להכיר את הפרטים הדרושים ולקיים את המצווה באופן המהודר ביותר, ויהי רצון שנזכה לתקוע בשופרו של משיח במהרה בימינו.
