פעילותו של ר’ אברהם חצתה מגזרים וגילאים. הוא היה מניח תפילין שאין שני לו, מגיע לכל אדם בפשטות ובחיוך, מעורר לבבות ומקרב את כל מי שנקרה בדרכו. הסיפורים על מעשיו הרבים נפוצו בכל פינה, וכונה בצדק “מניח התפילין האגדי”, שכן פועלו התאפיין לא רק בהתמדה אינסופית, אלא גם במסירות יוצאת דופן ובאהבת ישראל אמיתית.
הוא לא הסתפק בלהציע להניח תפילין, אלא התחבר לכל יהודי ויהודי, הקשיב, עודד, חיזק והפיח תקווה. דוגמא ומופת של חסיד של הרבי, הוא היווה מגדלור של אמונה ותקווה, כשהוא מקבל כל אדם בסבר פנים יפות, תמיד עם חיוך ומילה טובה.
פטירתו של ר’ אברהם מכה בנו שוב ושוב את ההכרה כי יש לפעול ביתר שאת, בעת שכל העניינים כבר עומדים כהכנה לגאולה. פועלו הרב, יחד עם זכויות רבות שאגר בחייו, הם אור שיאיר את דרכנו להמשך הדרך, עד להתגלות הרבי מלך המשיח.
